מי לא מכיר את הסיטואציה הזו? הילד חוזר מהגן עם ערימה של ציורים שהכין.
אתם מסתכלים, מתפעלים ומשבחים אותו ולפעמים אפילו תולים על המקרר במטבח.
אבל מה זה בעצם אומר? מה מסתתר שם מאחורי הציור?
מה אומר הצבע השחור הזה? מה אומר הקשקוש הזה? יש לזה בכלל משמעות?
ציורי ילדים הם עולם קסום וצבעוני. ויותר מזה, ציורי ילדים הם שפה.
שפה שבעזרתה אנחנו מפענחים מה הילד מרגיש ומה הילד חושב.
דרך הציורים אנחנו יכולים להבין לעומק התנהגויות שונות.
אז היום אני רוצה לנפץ לכם מיתוסים על ציורי ילדים, על ידי מענה על כמה שאלות נפוצות:
“כשילד מצייר בצבע שחור הדבר מעיד על טראומה או דיכאון”
כשילד מצייר רק בשחור זה לא אומר שהוא נמצא בדיכאון או בעיצומו של אבל.
במחקר שנערך בשנות ה- 90 השוו בין ציורי ילדים שסבלו מדיכאון לבין ילדים שאינם סובלים מכך,
ונמצא שדווקא הקבוצה הראשונה ציירה ציורים צבעוניים במיוחד.
אז למה הוא מצייר בצבע שחור?
ילדים רבים עושים זאת משום האפקט החזק והדרמטי שמתקבל “שחור על גבי לבן”.
“הילדה שלי התחילה לצייר דמויות ללא ידיים, שמעתי פעם שזה עלול להעיד על התעללות כלשהי שהיא חוותה, ומאוד נבהלתי, האם זה נכון?”
זוהי תופעה אופיינית ונורמטיבית לגיל זה, ואין צורך לשכנע את הילדה לצייר אחרת.
בגילאים 5-6 נמצא במחקרים שדמויות ללא ידיים, נחשבות לתופעה אופיינית לגיל.
ילדים רבים מציירים אמנם דמויות בעלות ידיים ואף משקיעים זמן רב בציור האצבעות, ובכל זאת יש ילדים שמתעלמים מאיבר זה לחלוטין. רק לאחר גילאים אלו, נמצאו ציורים של ילדים שסבלו מהתעללות כאשר הם עושים הבחנה בין הדמויות השונות, ואת עצמם מציירים ללא ידיים בעוד שאת שאר הדמויות מציירים באופן מלא.
חשוב לדעת – לשם איתור מצוקות אין להסתמך על ממצא אחד שמופיע בציורים אלא על הצלבות והשוואות רבות.
“האם ניתן בכלל לפענח שרבוט, זה נראה סתם קשקוש בלבוש?”
שרבוטים הם תחילת הדרך של הציור, ודרכם מתבטאים במקרים רבים המזג המולד של הילד, כמו גם חוויות היום יום שהוא חווה. דרך הציורים ניתן להבין יותר לעומק תופעות התנהגותיות שונות שמאפיינות את גיל השרבוט (גיל 1-3).
השוואה בין שרבוטיהם של מספר ילדים מאותו הגן, מראה כי בכל זאת קיימים הבדלים ביניהם: יש המעדיפים לצייר בצבעים מסוימים, ומסרבים להשתמש בכל החפיסה. יש ילדים המציירים בלחץ חזק, לעומת כאלה המציירים ברפרוף חלש. חלק מהשרבוטים, מורכבים ברובם מתנועות ספיראליות ועגולות המתפרשות על כל שטח הדף, בזמן שבאחרים שולטים קווים זוויתיים המתמקדים באזור אחד – כל אלו הם סימנים המעידים על האופי השונה של הילדים.
הבן שלי לא אוהב לצייר, האם קיימת בהכרח בעיה מוטורית?
קושי מוטורי הוא אחד הגורמים לסירוב לצייר, אך אינו היחידי. במידה והילד אוהב פעילויות המערבות מוטוריקה עדינה, ואינו מגלה סלידה מעבודה בחומרים מלכלכים שונים (כולל חול בחצר), אין הדבר מעיד בהכרח על קושי מוטורי. יתכן ונערכה התערבות לא נכונה בתהליך הציור, או קיימת סיבה אחרת שקשורה לזמן ולמקום הציור למשל באחד הגנים בהם ביקרתי מקובל לצייר לפני זמן היציאה לחצר. כך שכל ילד, המסיים את מלאכתו יכול לקום ולצאת לשחק. אותו הילד, שהצטיין בפעילות גופנית ישב חסר שקט על כיסאו וחיפש ללא הרף, דרכים לסיים את היצירה במהירות האפשרית, או שסירב לצייר מלכתחילה כי ידע שזה עלול לעכבו בהמשך.
בתי עומדת לפני עלייה לכיתה א’, וציוריה יפים ומדויקים. האם זה מעיד על בשלות?
כמובן שיש לראות את הציורים של בתך כדי להשיב על כך באופן מדויק יותר אך אמירה זו היא הבסיס לאחד המיתוסים המרכזיים בציורי ילדים לפיו, ציורים יפים ומדויקים מעידים בהכרח על רמה קוגניטיבית גבוהה. חשוב לבדוק את הציור עצמו ולראות עד כמה הדיוק שולט בו. ילדים שמדייקים בציוריהם, באופן כזה שמתקבל בסופו של דבר ציור נוקשה וסכמתי עלולים דווקא להתקשות בכיתה א’ מבחינה רגשית למשל בהקשרים של התמודדות עם כישלונות. שם, יצטרך ללמוד כיצד לשלב בין סימנים מופשטים (אותיות) המורכבים מקווים וצורות גאומטריות מוכרות, כך שיקבלו משמעות סימבולית חדשה (מילה). למשל ציור דשא באופן סימבולי ובקו אחד ולאו דווקא גבעול אחר גבעול. היכולת הזו, מקרבת את הילד לקראת לימוד קריאה וכתיבה
ובכל זאת, אחד הדברים שיש לבדוק לקראת כיתה א’ הוא היכולת להתייחס לפרטים קטנים בתוך מכלול, ולהשתמש בסימנים גרפים מופשטים ליצירת צורה בעלת משמעות חדשה.
מיכל וימר, תרפיסטית באמנות (M.A), בוגרת לימודי פסיכולוגיה, ומפענחת ציורי ילדים.
מנהלת המרכז לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים יצירתית ובעלת קליניקה פרטית לטיפול רגשי בילדים, נוער ומבוגרים. מחברת הספר “המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים” וערכת הקלפים הטיפוליים “מעגלי שיח”.
רוצים לדעת עוד על פענוח ציורי ילדים?
היכנסו לכאן וקבלו חוברת מתנה ישירות למייל.
רוצים לעשות משהו טוב עם ציורי הילדים? כנסו